5% הנחה על כל החנות לרוכשים/פונים דרך האתר

הטיול של רענן במאלדיבים

   הטיול של רענן  במאלדיבים

רענן כהן צלם גלישה מצלם גולשים מתוך המיים בארץ ובחו”ל

 

אני ואלון שותפי למסע חברים מגיל 3, גולשים יחד עוד מימי ילדותינו בחיפה. בגיל 8 נעמדתי על הגלשן לבד, עד היום אני זוכר את האדרנלין. במעבר לתל אביב גיליתי כמה חופים מאוד טובים לגלישה, חוף הילטון, למשל, נחשב לאחד הטובים בארץ. לפני חודשים מספר החלטתי שבמקום לשים כסף על פסיכולוג,  אני אתמקד בטיפול נקודתי ומונע –  קפיצת דרופים של 2 וחצי מטר. חיפשנו יעד לא יקר ומתאים לתפרנים צמאי גלישה כמונו. משהו הכי מקצועי שאפשר, בלי מוצ’ילות, הוסטלים ומטיילים צמאי אסאי, רק גלשן, בגד ים ומצלמה. החיפוש אחר היעד האידיאלי הוא תהליך ארוך של ליקוט  ואיסוף אינפורמציה , התייעצנו בין היתר גם עם מאיה דאובר, אלופת ישראל בגלישה 18 פעמים ברציפות, שהסתובבה כבר בכל העולם ועוד קצת בחיפוש אחר הגל המושלם: “לאחר שהשתחררתי מהצבא הקדשתי את רוב שנות ה-20 שלי למסעות גלישה וחיפוש מתמיד  אחרי גלים מושלמים”, היא מספרת, . “בארץ תדירות הגלים נמוכה, ומבנה הגל פחות טוב מהגלים של האוקיינוס שהם יותר איכותיים ומאפשרים לשפר את הגלישה ולאתגר את עצמי ואת יכולת הגלישה שלי  בתנאי גלישה טובים, חזקים וגבוהים. תנאים אלו כמעט ולא קיימים בארץ, לצערי הרב.”  יותר ויותר אנשים מחפשים היום טיולי אקסטרים, את אותם ריגושים שהמונה ליזה פשוט כבר לא מסוגלת לספק. מאיה רק הלהיבה אותנו עוד יותר: “טיול גלישה בשבילי זה אושר צרוף שאין כמותו. בטיול מתאפשר לי לחיות את הגלישה בצורה מוחלטת, להסתובב עם האנשים המקומיים, להכיר את המוסיקה , האוכל והתרבות שלהם, וכמובן את מקומות הגלישה ה”סודיים” והטובים ביותר שרק הם מכירים. הגלישה נתנה לי  המון. בזכות הגלישה הגעתי ליעדים בהם הכרתי אנשים שלעולם לא הייתי מכירה. אכן מדובר בכיף גדול.”

הצורך להתמקד בגלים ולנצל את הזמן המועט שהוקצב לנו עד תום, הביא אותנו לבחור באיים המלדיבים כיעד הרצוי. הצליל היוקרתי שמלווה לשמה של המדינה המדהימה הזו אינו מקרי, (ובעצם כל מדינה ששמה מתחיל ב ‘האיים’ לא ממש יכולה לאכזב) זה אחד היעדים המועדפים בעולם על גולשים, וזוגות יאפים בירח דבש. 1192 איים, שנמצאים 700 ק”מ דרומית לסרי לנקה, בלב האוקיינוס ההודי. זו המדינה השטוחה ביותר בעולם שפסגותיה מתנשאות לגובה שיא של 2.3 מטר מעל גובה פני הים.  למזלנו נשארו עוד שני מקומות על ספינה שעוגנת שבועיים במלדיבים. הכול כלול: ישנים, אוכלים וחיים על הספינה.

 

 

כבר שבועות לפני התחילה ההתרגשות, המסע לאחד מיעדי הגלישה הטובים בעולם זה לא עניין של מה בכך והרגשה של חופש ושיזוף ממלאת אותך רק מהמחשבה על הצפוי לבוא.  תאריך היעד הגיע ומצאנו את עצמנו בשדה התעופה, עולים לטיסה בחברת תעופה ירדנית שטסה מעל מדינות עוינות ומעוררת חשש קל, בעיקר בגלל שהטיסה נראית יותר  כהסעה מאורגנת לטקס במכה. לצערי חזות אירופאית אצילית אין לי אך במטוס נוכחתי לפגוש עמים המתנהגים בצורה גרועה יותר מהישראלי הגס היוצא לחופשה. לאחר שבע שעות של שיעול בלתי פוסק מכל כיוון, ניחוח קארי נוראי באוויר, ועצירה אחת בסלע האדום, הגענו לסרי לנקה. משם עוד טיסה קצרצרה ואנחנו בגן עדן. 

הנחיתה במלדיבים מעלה חיוך, מראה לא מוכר, גלגלי המטוס נוגעים בדמוי כביש צר אשר משני צידיו ים בצבע טורקיז. סירה רעועה ועליה זוג מלדיבים צעירים שלא מדברים מילה באנגלית לוקחת אותנו, 16 גברים ובחורה אחת אל יאכטה בלב האוקיינוס ההודי. המלדיבים בנויים מרצועת איים בצורת טבעת, כאשר האיים קטנים מאוד וקרובים זה לזה. היאכטה עומדת על עוגן בין האיים, במקום בו המים  עמוקים ושקטים, דבר הגורם להרגשה בטוחה מאוד ויציבה גם כאשר הים גלי . ממקום העגינה של היאכטה אפשר לראות את רוב ה”פיקים” – נקודות שבירת הגלים המרכזיות. 

מראה הגל הראשון בזמן שבירתו מעלה צעקות שמחה. תוך 15 דקות כולנו במים והאוקיינוס מפחיד. עוצמתו בלתי ניתנת לתיאור אל מול חופי תל אביב הרדודים. תפסתי את הגל הראשון שלי לשבועיים הבאים, אילו יכולתי לצלם את עצמי בתוך גל הצינור שאורכו 200 מטר, הייתה זו תמונת חיי, הסנדלר הולך יחף.
 

בסירה המאובזרת בה אנו שוהים יש כעשרה חדרים, לובי, קפה עלית שהושאר על ידי ישראלים והמון מלבין לקפה. חלב הוא מצרך נדיר, מדהים לגלות ששבועיים בלי חלב מסדרים לך את הבטן לחלוטין.  צמודות אלינו שתי סירות קטנות ורעועות, נהוגות על ידי שני סרי לנקים אמיצים,  שלוקחות ומחזירות אותנו בתחילת הגלישה, מעל שבירת הגלים וברגעי אפיסת כוחות.

בשנת 1973,  הגיע לכאן אדם בשם טוני חוסיין הינדיHussain Hinde)  (, גולש אוסטרלי שנקלע למקום במקרה כשספינתו נסחפה לאחד האיים. בכדי להישאר ולהיות אזרח המלדיבים עליך להתאסלם ולהינשא למקומי וכך עשה. הוא ראה את האיים ונתן בהם סימנים; קוקס, עיר רפאים בה מפעל קוקה קולה מקומי, מספקת גל צינור מהיר שמתאים לאמיצים בלבד, כזה שסוגר אותך בשניות. 500 מטר ממנו, יש גל נדיר לכיוון ההפוך, האי מכונה בפי הגולשים צ’יקן מפני שהפחדנים נכנסים לשם ולא לקוקס. בין שתי הנקודות האלה עוגנת היאכטה שלנו.  לצידנו האי סולטן, גלים מעולים שנשברים מול אי פרטי ששייך לסולטן, וג’יילס, שהתמקם בנוחות מול בית הכלא המקומי. במידה רבה, טוני הוא זה שהביא את הגלישה למלדיבים, הוא פתח שם בית ספר והפיץ את השמועה לגושים מכל רחבי העולם. במאי השנה נהרג טוני בתאונת גלישה, טרם פטירתו אמר “כמעט בכל זריחה אני מודה לאללה על כך שספינתי נסחפה הנה.”

 

 

אווירת הטיול השנתי שמתפתחת על ירכתי היאכטה היא בלתי נמנעת. הקבוצה שעימה הגענו מגוונת  ולעתיד תאחד מכנה משותף לכולם – התמכרות לאדרנלין. הקבוצה מורכבת מגולשים ותיקים – חבר’ה בני 40 בערך, קבוצת בני טובים מאזור צהלה, מוותיקי הגלישה ניר אלמוג ובתו אורטל, וטרינרית לעתיד, אבא ובן במסע משותף, אני ואלון. אנשים זרים בגילאים שונים, אך לעילוי הרגעי של גלי צינור אין גיל מין וגזע. חוץ מאיתנו המים שורצים אוסטרלים, ספרדים ויפנים.

ניר אלמוג,בעל מפעל הגלשנים מהמובילים בישראל והאיש שהביא את בשורת הגלישה לארץ בשנות ה70. בגיל 56 עדיין אפשר לראות את הגולש הפרוע. אביו היה המציל הראשון של תל אביב, בחוף טופסי והוא עצמו החל לגלוש בגיל 5. הוא רצה להיות מציל ועבד בבניית סירות ותיקונם, אחרי שעות העבודה היה בונה גלשנים לעצמו. משנת 75 התחיל לבנות גלשנים בארץ ואף נסע להשתלם בקליפורניה. 

ניר מספר שהים הוא זה ששמר אותו צעיר כל השנים ובעיניו הגלישה זה ספורט אישי מאוד אבל גם חברתי מאוד. “אתה תלוי בטבע, כל גל שמגיע הוא כמו מתנה”. מגורו גלישה ותיק כניר כולם רק למדים. כשהוא אומר על הגלים “אין דברים כאלה” כולם יודעים למה הוא מתכוון. “עולם הגלישה קצת נתקע מאז המצאת החרבות בסוף שנות השבעים” (חרבות – הסנפירים שנמצאים בתחתית הגלשן ותפקידם לחתוך את המים), הוא אומר ומוסיף, “היום יש התקדמות בעל כורחנו מפני שהחומר ממנו היו רגילים לייצר את הגלשנים, קצף פולטיאן, החל לאזול וכן גילו שהשימוש המאסיבי בו פוגע באיכות הסביבה. הדבר גרם לקפיצה טכנולוגית, וחיפוש אחר חומר שיהווה תחליף.” כששאלתי אותו איך קרה שספורט הגלישה אהוד כל כך במדינה כמו ישראל הוא ענה “רצועת החוף בארץ זה משהו שמתאים לכולם, גם לנשים וגם ולילדים, יש אופציות טובות למתחילים. מי שרוצה קצת הלאה חייב להבין שבחו”ל זה הדבר האמיתי. “

תוך כדי שהוא מספר לנו ומסביר, בתו קופצת למים, נסחפת בזרם המטורף ואנו נרתמים למבצע הצלה מהיר. ניר, שלא נראה אדם לחוץ מטבעו, הראה סימני סטרס בסיטואציה, הוא זרק לה גלשן למים אך מכיוון שהזרם היה כה חזק היא חתרה וחתרה אך עמדה במקום. אחד מיושבי הספינה הבריק, חיבר חוט דיג לבקבוק פלסטיק וזרק אותו למים, אורטל תפסה את הבקבוק ומשכנו אותה חזרה לספינה. לבקבוק ולאורטל שלום. 

למזלנו באופן אקראי  הקבוצה בנויה מאנשים חיוביים; דני קוצר, שהגיע יחד עם בנו יונתן בן ה14, והרגיש שהוא כבר מוכן לטיול גברים. איתם, חברם בצל  – טל רביץ, ומיקי קרני גולש אתלטי בחסד עליון. כולם סביב ה40. דני משריש לילדיו את אהבת הים בדרכו הלא קונבנציונאלית. ילדיו לומדים בבית הספר הדמוקרטי וכל יום באופן קבוע עוסקים איתו בפעילות ימית, דיג סקי גלישה וכל מה שקשור. דני עצמו אלוף ישראל בסקי מים יחף. החיבור לחבריו הוא דרך המים, הם גולשים יחד מגיל 13, כולם בעלי משפחות אך “הגלים קודמים לכול”, הוא אומר, “אם יש גלים, אנחנו בים. את השיחה הזו אנו מנהלים בשעה 6 וחצי בבוקר תוך כדי בריחה מסערה וגשם. 

בצל, הדמות הססגונית והאקסצנטרית ביותר בספינה, איש שיווק במקצועו, מלא בסיפורים. הוא שובר את הקרח בין הקבוצות השונות. אורטל הבחורה זהובת השיער, נערת גלישה שהיא חלק בלתי נפרד מכולם להוטה לגלוש עד כי אנו שוכחים כי היא אישה בין ערמת ברברים. מסתבר ששקט מהעולם המודרני, ים כל הזמן ואדרנלין גלישה גורמים לכולם לשכוח מנושאים מיניים לפחות עד שבצל מעלה את הנושא. השהייה עם הקבוצה גורמת לטיילת מחדר לחדר, ממקום למקום בספינה עד למיצוי המקומות האפשריים.

 

 

הטיול מהווה מבחן אומץ של אדם מול עצמו ומול כוח האוקיינוס הלא מוכר בארץ.  נחשולי ענק שלא פוסקים בתדירות שלהם, רק משתנים בראותם ומעבירים אותנו מנקודה לנקודה בחיפוש אחר גל מושלם ופחות אכזרי.

הים קרע את רצועת גלשן הבוגי שעליו צפתי על מנת לצלם מתוך המים וסדרת גלים אכזרית השאירה אותי שמתחתי ריף אלמוגים רשע. הרגשתי שכולי סחוט ורווי אדרנלין. תוך צעקות חברי אלון “קח אוויר, קח אוויר”, אני נזרק לקרקעית ועולה שוב.  אחרי חוויית ה”חיים חלפו לנגד עייניו” שעברתי הפרופורציות לחיים וההערכה אליהם גדלה.

אבל גם רגעי שלווה אמיתית בסיטואציה שלקוחה כאילו מסרט גלישה. להקת דולפינים חוצה אותך בזריחה. האוקיינוס ההודי  עשיר בדגה ולהקות דולפינים הן דבר שבשגרה כאן. יש לציין שלאדם המלדיבי המקומי אין ערך לאוקיינוס שמפרנס אותו, לפעמים לצד הדולפין יכולה לשחות לידך גם שקית ניילון שהשליכו לים, דבר שפוגע באחת משוניות האלמוגים העשירות בעולם. 

לאחר ימים רבים על הים, מתחילה סערה, גם טרופי ורוחות חזקות מבריחים אותנו ממקום למקום ולבסוף כולם יורדים ליבשה, מתנדנדים מצד לצד. ממלאים את הזמן בסיפורי גלישה הרואיים אחד של השני וצפייה בסרטים ישנים. בערב היום החמישי דני, זאב ים ותיק, מעלה בחכתו דיונון שמשפריץ דיו ופוגע בסועדים סביב שולחן האוכל. 

ביום האחרון לטיול קיבלנו מתנה; גלי צינור מושלמים בצורת נחשול נקי שלא סחף והספוט היה רק בשבילנו הישראלים. אין מילים לתאר את התחושה לאחר שיורדים 5 גלי צינור מושלמים קודחים את המים שנסגרים עליך בצורת חדר עגול או מנהרה. במהירות מטורפת עם אדרנלין היסטרי אתה לא צריך כלום יותר. שנייה אחרי שטסת עם הגב אל הגל המחשבה היחידה מעבר לחיוך מיליון הדולר היא האם מישהו ראה או צילם. רק גולש יבין, אתה מרגיש ששווה לחיות- כדי לרדת קיר מים כזה.
 

 

רענן כהן צלם גלישה מצלם גולשים מתוך המיים בארץ ובחו”ל

ליצירת קשר

רענן כהן -0577524556

שיתוף הכתבה:

כתבות נוספות

download

תחרות Billabong Pro Tahiti 2017

תחרות Billabong Pro Tahiti 2017 עוד...
download

תחרות Oi Rio Pro 2017

תחרות Oi Rio Pro 2017 הגולשים...
download

דרור מנגל מפרק את באלי

1 יומן מסע  לבאלי-אינדונזיה-פרק מ”א מתארגנים...
download

שנת 2017 בסבב WSL

שנת 2017 בסבב ה WCT העולמי...
דילוג לתוכן