ניקראגואה – יומן מסע 2013
הבחירה בניקה כיעד הבא שלי, הייתה קלה, משתי סיבות:
1. בניקה גלים מעולים!
2. זו המדינה האחרונה במרכז אמריקה שבה עוד לא גלשתי, וזו לכשעצמה כבר סיבה טובה.
ניקה משופעת באזורי גלישה ותשתית מתאימה (שלא כמו גואטמלה) לתיירות גלישה.
החלטתי להתכוונן על איזור RIVAS בדרום ניקרגואה בין Popoyo ו- Astillero.
באזור מגוון פוינטים ויש הוסטלים לרוב. וכמה surf camps.
מקריאה באינטרנט וצפיה ב google earth ניתן היה לראות שהדרך מהשדה ארוכה,
באיזור פופויו אין כבישים מסומנים והפוינטים פזורים לאורך קילומטרים רבים.
מכאן שבשונה ממקומות כגון קוסטה, פנמה או פורטו-ריקו שם אפשר לעשות טיול עצמאי עם רכב שכור,
באזור זה עדיפה הדרכה מקומית.
לכן בחרתי ב Popoyo Surf Lodge (PSL, www.surfnicaragua.com) ל -10 ימי גלישה.
לאחר עצירת סופ"ש משפחתית בניו-יורק (עם טמפרטורה של 1 מעלה ושלג) הגעתי למנאגואה בצהרי יום עם 37 מעלות! לא היה קשה לזהות את הנהג.
ג'יפ טויוטה לנד-קרוזר אמריקאי משנות ה-90 שבחזיתו מתקן לחכות (!) על הגגון 3 תיקי גלשנים (אהבתי !!!)
תוך כדי יציאה מהשדה, חוזה מגיש לי בקבוק מים קרים רב פעמי עם לוגו של POPOYO (שוב אהבתי).
חוזה מדבר ספרדית (דא!), לאחר שהצגתי את עצמי בספרדית בסיסית (וכדי לפשט אני מציג עצמי בשם E), הספרדית שלו מתגלה כשוטפת ומהירה (כצפוי).
כשהוא מבין שאני מדבר ספרדית "פוקיטו", הוא עובר לדבר לאט ובקול רם (!) מה שלא היה מפריע לי אלמלא היה משלב זאת עם מופע פנטומימה תוך כדי נסיעה.
עם היציאה מהשדה מופיעה מרכז אמריקה בכל תפארתה, דוכני פירות לצד הדרך, טנדרים עמוסים מאחור ב 3 דורות של המשפחה (כשיש רק 2 דורות הם משתמשים באופנוע),
משאיות וחיות בית שונות (כולל פרות, חזירים, סוסים וכו') חולקים את הדרך.
לאחר כשעה יורדים מהדרך הראשית ועוברים לנסוע בדרך 4X4 (ולא רך…), אנחנו בעיצומה של העונה היבשה. האדמה יבשה והכל מעלה אבק,
אנו חוצים מספר ערוצי נחלים חלקם זורמים וממשיכים כשעתיים עד שחוזה שאול אם אני רוצה למלון או ללכת לגלוש. כאילו, דא? ברור שהולכים לשטוף את הקור והשלג מניו-יורק,
הסטרס של טיסות ולו"ז (איחור בטיסה של יונייטד ונתקעתי באמצע הלילה ביוסטון) ואבק המסע…
חוזה הוציא מאחד התיקים Byrne Tuflight 6'6×19.5×2.5 (6chanels) והחיוך שלי התרחב עוד (בהמשך כשהסוואל התחזק החלפתי ל 6'8)…
נכנסנו ללאנס ל4 פיט המים קרירים ונעימים לעומת החום בחוץ אבל עם רוח אופ-שור יכול להיות קצת קריר. אין ספק, ככה צריך להתחיל!
הקמפ מספק מדריך ועוזר מדריך (חואן-קרלוס כנהג ועוזר) לכל 3-5 אורחים. ישנם בד"כ 3-5 צוותים העובדים במקביל. לרשותנו היה רכב (אותו טויוטה),
את גוסטאבו כמדריך הגלישה וקפטן סירה (גוסטבו בן 26 גולש מעולה והיה בנבחרת ניקה), שימוש בסירה (מתוך 2 של הקמפ) המותאמת לגלישה ודייג.
הקבוצה שלי מנתה עוד 4 אמריקאים (מגיל 14 ועד 53, אחד מכל עשור), קבוצות אחרות היו של 5 ברזילאים ו-4 אוסטרלים (את בקבוקי המים בם החליפו בבקבוקי בירה).
סדר היום פשוט כמו בטירונות. השכמה ב-5בבוקר! פופויו נמצאת בקו רוחב 11 (טרופי) והיממה מתחלקת שווה (זריחה ושקיעה ב-6). ארוחת בוקר (דגנים, פירות וקפה) ויציאת צוותים לפונטים.
מי בסירה ומי ברכב. כל הדרכים שנסענו בהן הן דרכים המחייבות 4X4 ואינן מסומנות. ללא מדריך לא הייתי יכול להגיע לכל הפויינטים ובוודאי שלא לכל הנקודות אליהן הגענו בסירה.
חזרה לארוחת בוקר ויציאות נוספות בצהרים ובערב. מחנה אימונים הכולל הכל!
באזור פויינטים רבים (חלקם טובים בגאות, חלקן בשפל ואיכותם תלוי במצב הרוח המשתנה-אבל לכל מצב יש את הפויינטים שלו), רובם פונים לשמאל.
חלק מהפונטים הם שבירת חוף (חולי) ומהירה וחלקם ריפ-ברייק. הכניסה והיציאה מחייבת זהירות מקיפודי ים (במיוחד בשפל) אך אין צורך מיוחד בנעלי גלישה.
לתחילת העונה וקיבלנו גל עם פייס של 1.5-3 מטר. השבירה מהירה בד"כ וחלולה מה שמצריך טייק-אופ מהיר וגלישה מהירה.
אזור פופויו לא מתאים לאוהבי הלונג-בורד או למתחילים (אתכם אפנה ליומן מסע על פורטו-ריקו).
לניקה קחו חולצת לייקרה ארוכה וגם בעובי 0.5-1.5 מ"מ, ו/או חליפה קצרה, טיפות עיניים (הרבה ספריי נכנס לעיניים עקב הרוח),
הרבה קרם הגנה, שקיות זיפ-לוק (בימים שיוצאים בסירה עדיף שהאייפון יישאר יבש).
תמשיכו לגלוש
ערן גוליק
