המסע למידיגמה, דרום סרילנקה.
אז זהו!!! החלטנו לנסוע לסרילנקה, דור מלכה, עדי ברנדה ואנכי(תמיר רפאלי).
הגענו לנתב"ג וההתרגשות התחילה.
סוף סוף הולכים לראות גלים, אחרי חורף לא כזה מעניין בארץ. מנתב"ג לעמן ומעמן שש וחצי שעות טיסה לסרילנקה.
מה עושים בטיסה? במקרה שלנו, אני ודור שיגענו את עדי, כי היה לנו משעמם וגם היינו נורא סקרנים, הוא היה שם, אנחנו לא.
נחתנו בקולומבו מוקדם בבוקר והפשטות של המזרח מכה בך. מי שלא מכיר ולא מוכן, זה לא היה כזה פשוט.
אספנו עוד בחור ישראלי שהגיע מיפן ויצאנו ל 4 שעות נסיעה למידיגמה.
הנסיעה שם מפחידה! קו לבן זה בגדר המלצה בלבד,שני נתיבים לשלושה רכבים, אין סוף לצפצופים שם וכל צפצפה בצבע!!!
אוטובוסים של קולומבו דוהרים חזיתית בנתיב נסיעה שלך וטוק טוק זה סוג של יתוש שעף שם באויר.
הגענו לראמס, שזה אכסניה במידיגמה, ירדנו לחוף ובוווום!!! צינורות של מטר עם עוצמה של אוקיינוס ורק כמה אנשים בודדים בפיק.
עמדנו משתהים ואמרנו לעצמנו, יאללה למים!!! העייפות של הנסיעה והטיסה נעלמו כלא היו.
במרחק של כמאה מטר בצד ימין יש את "הלייזי לפט" שמתאים לגולשי גופי ועדיף שם לונג בורד או פאן בורד או פיש… גל שמן ארוך ומושלם!!!
התחלנו בלייזי בכדי להתחמם, לא מרגישים שם ריף אבל צריך לחתור הרבה.
בראמס יש גל יותר רדיקלי נכנסנו אני ודור למים היו שם גולשים מאנגליה ואוסטרליה שהיו נחמדים מאוד ועוד ילד מקומי שקוראים לו אינדיגה, ילד חמוד שהתלווה איתנו לכמה חופים.
הגל בראמס היה פתוח להפליא עם צינורות שרואים רק בסרטים, אבל אם לא תדע ליפול נכון מהגלשן גם "בוטיס" לא יעזרו לך כי הריף שם ממש רדוד וזה ריף חי העקיצות שלו ממש כואבות.
עדיף להיכנס בגאות כי בשפל הריפ דופק בחרבות בטוח ובדאק דייב אפשר לדפוק גלשן בקלות.
הפיק לא עמוס והיה סדר מופתי בין כל הגולשים. כיף בראמס אבל צריך ניסיון בגלישה עם ריפים רדודים.
האוכל בראמס היה קשה,הסרילנקים לא יודעים ממש לבשל, העוף "מכובס", האוכל חריף מידי, הקלמרי עשוי מאוד וצמיגי, הדגים עברו את דרגת הבישול הרצויה והיו קשים ללעיסה.
האוקיינוס שם מלא בדגה בעיקר טונות וסרדינים, אפשר לראות שם את הדייגים קמים בבוקר לדוג סרדינים בקו החוף על תורן עץ, הם יושבים עליו עד שעות הערב ובכך הם מפרנסים עצמם.
עם כל הדגה הזאת הם אלופים בלהרוס אותם בבישול.
לאחר שמיצינו את ראמס גילינו את מלון קבלנה הגל בקבלנה היה גל גבוהה (מטר פלוס) עם דרופ אחר מה שראינו עד עכשיו.
התמקמנו במלון קבלנה, זה מלון למפונקים יותר ומן הסתם יותר יקר, החדרים מרשימים, בריכה , ארנבים, ברווזים ומיני חיות מטיילות במלון, שהיה לזה קטע מגניב דווקא.
גלשנו בקבלנה כל יום וגם פעמיים ביום, הגל שם היה פשוט מושלם, בפיק היו יפנים, אוסטרלים, אנגלים וצרפתים שלצרפתים יש חוקים משלהם.
הייתה הרגשה שהם באים להרוס את הפיק ולא להנות אבל סלחנו כי הם לא יודעים לגלוש!!!
אחרי כמה ימים של גלישה מאסיבית אתה מרגיש את הגוף עייף מאוד, ככה שאתה נכנס למיטה מוקדם נורא.
אין הרבה מה לעשות במידיגמה בערב… הבאנו איתנו אלכוהול מעמן ומזל שכך כי אין ממש אלכוהול בסרילנקה, יש שם בירה מקומית באיכות מקומית.
מלכה טבע את המילה "פקקים" בהקשר לאלכוהול וזה עשה את העבודה מצויין.
ב 23.1 חגגנו לדור יום הולדת בסרילנקה, מוקדם בבוקר ניגנתי לו את השיר "מרגנית" והוא פצח בריקודים בחדר שרק מגבת עוטפת אותו, זה היה מצחיק.
מאז השיר ליווה אותנו בכל הטיול והמשיך בארץ בחגיגות יום הולדת בטפאלה, יום חג הזה הפגיש אותנו עם כמה מכרים של דור,
גיא, נעמה, אריאל וים, אנשים נפלאים,עם לב חם שתרמו המון לחווית הטיול. לאחר שארבעת המופלאים האלו חיפשו אחרי המלון המושלם עבורם ובצדק!!! הם מצאו וילה של סרילנקי מדהים בשם סוניל.
לשם הם הזמינו אותנו לאכול איתם ארוחת ערב והם התעקשו שנבוא כי הם ראו כמה סבלנו מהאוכל עד עכשיו.
כשהגענו לוילה נדהמנו כמה יפה שם(שלוש דקות מקבלנה) המארח, סוניל, איש חם מאוד שידע סוף סוף לבשל, בבוקר היית פשוט צריך להגיד מה אתה רוצה לאכול ובערב היית מקבל.
אז הוילה יפה, האוכל מצוין וטרי, גיא קנה מאחד הדייגים סרדינים בבוקר וטיגנו אותם בערב, האירוח היה מדהים גם של המארחים וגם של סוניל ומאותו רגע הרגשנו שטוב מזה אנחנו לא צריכים.
הייתה התעקשות מצד הארבעה שנבוא שוב אבל הרגשנו לא נעים מצד אחד ומצד שני כל כך נהננו איתם שרצינו לחזור שוב וכך היה.
החלטנו אני עדי ודור שאנחנו לוקחים הפסקה מהגלישה יום אחד, נוסעים לוויליגמה לעשות לארבעת המתוקים האלו שיעור גלישה, אבל מושקע!!!
קבענו בבוקר בוויליגמה, הגל שם בערך חצי מטר קצת סגור ומושלם למתלמדים, שכרנו שם לונגבורדים והתחלנו בשיעורי גלישה.
נכנסנו למים וכל גל שהגיע הביא עימו כמות אדירה של סרדינים שקיפצו מעל הגלים (עשו תאבון).
זה היה פשוט הזוי… כל הארבעה היו תלמידים מצויינים וגלשו למופת, היה נראה לרגע שזו לא פעם ראשונה שהם גולשים.
אנחנו נהננו ללמד, דור המלך הזה כמובן לקח מצלמה והנציח הכל בשביל כולם, אין ספק שהיה זה יום כיף לכולם!!!
אני מקווה שהם עוד ימשיכו לגלוש בארץ… יש להם את זה!!! אז זהו אחרי שהתחלנו להסתגל ולהסתדר הגיע הזמן להתארגן לקראת חזרה לארץ.
נסענו ביום האחרון לאיקדואה, היינו חייבים לראות מה קורה שם… מקום תיירותי מאוד, פיק עמוס ששייך למקומיים, לא כזה מומלץ.
לסיכום סרילנקה זה יעד מצויין לגלישה, כל יום היו גלים, האוקיינוס ההודי הוא ים חזק בעוצמתו(לכן יש להגיע בכושר) ובכל מקום יש ריפים.
עדיף לבדוק כמה חופים במידיגמה, המרחקי נסיעה בטוקטוק קצרים ולא יקרים.
לבדוק מלונות מהארץ, יש שם מכל הסוגים, היתושים שם מכה, אז לקחת תכשירים נגד יתושים וכילה.
הנסיעה בכבישים מסוכנת אז בנסיעות ארוכות תבחרו את הנהג בקפידה(לא להתבייש), לגבי אוכל יש שם מאכל מקומי שנקרא "קוטו" שהוא אכיל וטעים ואם לא הסתדרתם עם זה תמשיכו לחפש, בסוף תמצאו.
הכי חשוב… סעו בשלום ותחזרו בשלום.
תודות לצלם: דור מלכה !!!
תמיר רפאלי, 2.2.2011
