5% הנחה על כל החנות לרוכשים/פונים דרך האתר

יומן מסע -דרום מקסיקו, אוגוסט 2010

יומן מסע -דרום מקסיקו, אוגוסט 2010

חודשי הקיץ, הם העונה לדרום מקסיקו (בחורף עדיף לעלות צפונה ל Baja‏).
אם אתם לא תרמילאים במקסיקו שיש להם את כל הזמן שבעולם עדיף לקחת טיסה ממקסיקו סיטי לווטולקו (Huatulco)‏ שבמדינת וואחאקה(Oaxaca).
משם אפשר לעלות צפונה, כשעתיים נסיעה, לכיוון פורטו אסקונדידו (הידוע בכינויו ה”פייפ של מקסיקו”), אתר מפורסם בתיירות גלישה, ממוסחר, ועומס על הפיק. 
מצויין למי שרוצה לסמן V‏ על פוינטים מפורסמים.

סלינה קרוז 

הפעם החלטתי ללכת בדרך הפחות מוכרת ולנסוע כשלוש שעות דרומה (לכיוון גואטמלה, עליה אולי אספר ביומן מסע אחר) 
לעיירה בשם סאלינה קרוז (Salina Cruz)‏. סאלינה קרוז היא עיירה הבנויה סביב נמל ובתי זיקוק של חברת הנפט המקסיקנית Pemex‏, כך שהאוירה הכללית (והאויר) כמו בקריות הסמוכות לנמל חיפה אבל ב”סטייל” ו”לוק” מקסיקני. 
חצי מהעיירה עובדים בנמל ובתי הזיקוק והחצי השני לא עובדים…שותים אגאבה 
(טאקילה מקומית הנמכרת בבקבוקי מים מינרלים) ומסתובבים ברחובות עם מאצ’טות ארוכות. 
בקיצור לא אקזוטי…לא המקום להביא את החברה… ולהסתובב באיזה בר לבד בלילה עשויה להיות החוויה האחרונה שלך….
עדיף להתרכז בגלים ומזה יש והרבה.

* מילה של אזהרה, לפני כ-3 שנים נעלמה דנה רישפי כשטיילה בדרום מקסיקו.

כמי שכבר גלש במרכז אמריקה (קוסטה, אל סלבאדור, גואטמאלה ומקסיקו) אני יודע שאלימות רכוש (סימנתי V‏) וחטיפות הם דברים שצריך לקחת בחשבון ולא כדאי לטייל ולגלוש לבד.

זה לא אומר שמקסיקו (או מרכז אמריקה שגם שם קרו מקרי אלימות וחטיפות) היא מקום מסוכן אבל צריך לשים לב לא רק לדרכון וארנק (כאילו, דא?) אלא גם לאנשים ולסיטואציה שמתפתחת סביבכם…

אז חיפשתי באינטרנט ומצאתי את קרלוס (גולש צעיר ומקומי ויזם מתחיל של תיירות גלישה) שאצלו בבית שכרתי חדר, גלשן ויחד גרנו, אכלנו, גלשנו וצילמנו.

על מנת להגן על הנמל מפני סחף של חול, נבנו לאורך החוף (מצפון ודרום לנמל) מספר ג’טי (Jetty‏), מעיין שוברי גלים בדומה לתל ברוך רק בקנה מידה יותר גדול (בכל זאת זה לא כמו השלולית שלנו), 
כך לאורך עשרות קילומטרים נוצרו פוינטים מושלמים.

מכיוון שהאזור מרוחק, לא מתוייר (רצוי להצטייד במעט ספרדית, אנגלית לא ממש שימושית) וההגעה לחלק מהפוינטים כרוכה בנסיעה דרך הג’ונגל (לפחות בקנה מידה ישראלי).
בדרכים לא סלולות ולא מסומנות, הליווי של קרלוס הוכך כהכרחי, אין מצב בעולם שהייתי מגיע למקומות הללו לבד . 
יום טיפוסי מתחיל בארגון צידנית עם אוכל, שתיה, חטיפים וכמובן אגאבה…נסיעה של כשעה וחצי לבדוק מספר פוינטים (כתלות במזג האויר, הרוח והגיאות) וגלישה עד שש-שבע בערב.

ככל שמרחיקים מסאלינה קרוז יש פחות גולשים, כשאני אומר “פחות” אני מתכוון לפחות מ-5 גולשים בפיק.
פגשתי מספר אמריקאים, כמה “שכנים” מצרפת ואף לא ישראלי אחד(אולי בגלל זה נשמר הסדר והגלישה מתבצעת לפי התור). 
צריך להסביר שלגלוש לפי התור זה אומר לתת כבוד (וכך גם לקבל כבוד), לתת אלה שיושבים על הפיק לקחת את הסט בלי לחץ ורק אז להתקדם לפי התור ולעלות לפיק. 
כך, ללא צעקות וחטיפות גלים כל חווית הגלישה משתדרגת ויש גם זמן לשבת במים ולשוחח ולהכיר עוד גולשים ולשמוע על עוד פוינטים…הלוואי שבארץ היינו מאמצים את הנוהג הזה ונותנים כבוד.

ככל שמתרחקים מהנמל גם מתעצם המפגש עם הטבע, בנסיעה, בהליכה דרך הג’ונגל לפוינט וכמובן במים…להקות דגים, צבי ים ואף כרישים יבואו להכיר אתכם (ראו תמונה של כריש שתופס איתי את הצינור).

ערן והכריש

למי שמעוניין בפרטים על קרלוס, מצורף לינק לסרטון שעשינו והעלינו ליו-טיוב ושם גם פרטי התקשרות.

http://www.youtube.com/surfinders#p/a/u/0/CbeTQfCb-Hk

אז שנמשיך לגלוש, לטייל ולתת כבוד,

כתב: ערן גוליק 26.10.2010

שיתוף הכתבה:

כתבות נוספות

download

תחרות Billabong Pro Tahiti 2017

תחרות Billabong Pro Tahiti 2017 עוד...
download

תחרות Oi Rio Pro 2017

תחרות Oi Rio Pro 2017 הגולשים...
download

דרור מנגל מפרק את באלי

1 יומן מסע  לבאלי-אינדונזיה-פרק מ”א מתארגנים...
download

שנת 2017 בסבב WSL

שנת 2017 בסבב ה WCT העולמי...
דילוג לתוכן