גלישה במרוקו – למה אני ממשיך לחזור?
שנה אחרי שנה אני מוצא את עצמי חוזר אל הארץ הקדושה הזאת וכשאני לא שם, המחשבות שלי נודדות אליה כל הזמן.
אני יושב מאוחר בלילה מול מחשבים בכל מקום בעולם ומסתכל איך הסוול המושלם נכנס מצפון מערב.
מסתכל ומדמיין איך נקודות השבירה האהובות אלי ביותר יעבדו בימים הקרובים.
כמה שזה נשמע גרוע, אני אפילו יושב בשבירת ריפים מושלמת באוקיינוס חמים וחולם שאני לובש חליפה וחותר אל הנקודה המושלמת.
נקודת ה- ANKOR POINT
למה? מה זו הכמיהה הזו? האובססיה הזו? ההתמכרות הזאת למרוקו?
בטיול האחרון לפני כחודש, כשאני מלווה בחברה שלי וחבורה צעירה של ישראלים התשובה הופיעה.
זה הכל! זה כל העוגה! כל המרכיבים! כל החתיכות, כל פרט שמצטרף כדי ליצור את ארץ הגלישה המושלמת.
הגלים עצמם, רבים כל-כך, שונים כל-כך, גדולים, קטנים, חלולים, שמנים, גלי ריפ, גלי חול, גלים מסוכנים, רגועים, חופים מפורסמים וסודים.
האנשים, כל-כך מזמינים, חביבים, מצחיקים, חמים, רגועים, שקטים, נדיבים. חיים!!
האוכל, ערבי כל כך, צרפתי כל כך, טרי, חם, בריא , צבעוני, מעניין, חי!
הטבע, כל כך גדול, כל כך משתנה, נגיש מרגש, עושה טוב בעיניים, כל כך חי!
השווקים, הריחות, החמורים, הגמלים, ילדים קטנים ומחייכים, שוטרים חביבים, מקומיים סטלנים, הגולשים המרוקאים, השמים הכחולים והאוקיינוס הירוק.
הגלים, הגלים, הגלים…
מרוקו היא מדינה מיוחדת בה הגלים באים לאלה המבקשים אותם, זוהי מדינה של Point breaks and Beach breaks צוקים ומפרצים.
לצייד הגלים המנוסה, הגמול יכול להיות אדיר. מתחת לצוקים עוצמתיים ודיונות תלולות, חבויות אבני חן ירקרקות של מים צלולים.
שורות שורות של גלי סוול אטלנטיים, ריקות מאדם יפיפיות ומפתות, כמו בתולות הממתינות לאהובן.
חודשי החורף של נובמבר עד מרץ הם הזמן המתאים כדי לחזות בדרמה האדירה הזו.
זה הזמן שבו צפון האטלנטי הקשוח, מסובב את הלחצים הנמוכים שלו ומניע סוול על פני אלפי קילומטרים דרומה לכיוון החופים המחכים של מרוקו.
זה הזמן שבו מזג האוויר החם בדרום מרוקו, נוטה לספק רוחות Off shore מברכות, הנושבות מהמדבר.
עונת הגלישה המרוקאית המלבלבת כמו פרח כל שנה מחדש, תקופה בה הגולשים נמשכים כמו דבורים לדבש.
זמן בו ניתן לחזות בשורות שורות של גלים מושלמים תוך כדי נסיעה לאורך קו החוף האינסופי של מרוקו.
זהו זמן של חיוכים גדולים על פניהם של גולשים מכל העולם.
זהו זמן של עיניים אדומות ממלח ושל שרירים כואבים.
זמן של תיאבון אדיר, זמן של שפע!
כצלם גלישה כגולש וכמדריך טיולי גלישה זהו הזמן שלי!
הזמן שלי להיות בדרכים, רודף אחרי גלים עם חברים חדשים, הזמן שלי להיות במים, מאחורי העדשה או על הגלשן, חופשי ומאושר.
הזמן שלי בו הבוקר מתחיל בחשכה עם כוס תה נענע ביד ולילה שנגמר עם זכרונות וחוויות של הרפתקאות היום שעבר ותקוות של חלומות המחר.
זה הזמן שבו אני מרגיש כמו דוב שיצא מתנומת החורף שלו.
מרוקו אימצה אותי אליה בזרועות פתוחות לרווחה והרגשה הדדית. היא מיוחדת והיא גורמת לי להרגיש מיוחד.
כבר גלשתי בכמה ממקומות הגלישה הטובים בעולם, מאוסטרליה דרך אינדונזיה, סרי לנקה, המאלדיביים ומכסיקו.
מרוקו היא עדיין הארץ שבה חוויתי את הצינור הכי יפה שלי, הארץ שבה רכבתי על הקיר האוקייני הארוך ביותר והארץ שגרמה לי לחייך את החיוך הרחב ביותר.
לכל המעוניין בטיול של חייו כנסו לאתר שלי שם תוכלו לקבל את כל המידע וגם ליצור איתי קשר.
לאתר – לחצו כאן.
תודה דניאל.
