אינדונזיה-באלי-אפריל 2008 יומן מסע מאת דרור מנגל-פרק כ"א
לאתר הבית של דרור מנגל – לחצו כאן
הבוקר הרביעי למסענו לאינדונזיה לא בישר ולא רמז ולו במעט על העומד להגיע. יהיה זה יום שעוד רבות ידובר בו במהלך הטיול ואחריו. התעוררתי כהרגלי ראשון, בסביבות השעה 6:30 , ידעתי על פי צפייה בערב שלפניי באתרי האינטרנט שהסוול צפוי להיכנס כבר, עליתי כבכל בוקר על הקטנוע שחנה בכניסה למלון, ורכבתי מרחק של 200 מטר
אל חוף ה-beach-break שבקרבת המלון. המחזה שנגלה לעיניי גרם לי להתרוממות רוח ואדרנלין בכמות מטורפת הציף את כל הגוף. לנגד עיניי נשברו פסים , צינורות של שני מטר והסטים הגיעו אף לשניים וחצי, אך לא זו בלבד, וזה מה שחשוב, זה לא היה סוג של סוול שבו נשבר הגל בבת אחת או סוג של סוול שפיקים עולים לך בכל מיני מקומות שונים ולא ברורים, לסוול הזה היה רצף פחות או יותר די קבוע, הים היה שמנוני וכחול, לא סוול חום ומבורדק, התחלתי להריץ מחשבות בראש , לאן אני נוסע עם הקבוצה, לפחות 6 חופים שונים בתכלית אחד מן השני עלו לי בראש, עד שאמרתי לעצמי, דרור, הכי כדאי לנסוע לאיזור הבוקיט, לא כדאי ביום שכזה לנסות חוף שהוא לא מהימן וללא קבלות בדוקות, הכי נכון לנסות את אולואטו –פאדנג- בינגין- או משהו אחר שנמצא שם, כיון שהרוח הייתה צפון מזרחית, הסקתי כי הצד השני של האי יעבוד פחות טוב, ואכן בשלב מאוחר יותר של היום התברר לי כי ההימור או שיקול הדעת היה נכון, זאת הבנתי מגולשים אוסטרליים שפגשתי אחר כך בחוף שבו גלשנו.
רכבתי למלון כשאני מפזם שיר של להקה אוסטרלית שאותה אני אוהב הרגשתי כילד בלונה פארק חדור מוטיביציה גבוהה להעיר את האנשים לאכול ארוחת ולעוף מהמלון כמה שיותר מהר.
כשהגעתי מהחוף, כבר ציפו לי בלובי 3 חבר'ה ושאלו " נו מה" אמרתי להם "חבל על הזמן 2- 2 וחצי קחו את הגלשנים הכי ארוכים שלכם יהיה היום יום רציני. הם עלו לחדר האוכל, בינתיים עשיתי סבב טלפונים להעיר את כל הבליינים למינהם, או אלו שראו טלוויזיה עד השעות הקטנות או כאלה שסתם הכירו בחורה ובילו איתה כל הלילה בסיפורי אלף לילה ולילה..
זה מה שכל כך יפה באי השופע אנרגיות הזה, האי שההפתעות כל כך רבות בו, האי שמוצף בהרגשה של שחרור וחוסר בלמים, שהכל יכול לקרות בו, אתה יוצא לסיבוב שתיכננת לעשות בו שופינג, ופתאום אתה מוצא את עצמך בוילה של אנשים שלא היכרת , עם בריכה ארוחה טובה , ומוסיקה, אתה מתכנן לקנות לייקרה, פתאום אתה מוצא את עצמך חוזר עם גלשן חדש למלון, בקיצור ים של הפתעות
והכל חיובי חיובי חיובי, אין מקום לעצבים או לעצבות באי הזה.
ככל הנראה זוהי השפעתם החזקה של בני המקום, הבאלינזים על הסובב אותם על אורחות החיים ועל התיירים מו המערב והמזרח שנשבים בקסמיי המקום הזה ומתמכרים בדיוק כדוגמת מחבר יומן המסע הזה , אני עצמי.
להעיר את האנשים בבוקר זו אף פעם לא משימה קלה, אך אם מתייחסים לזה כ"עבודה" נטו, ולא מתרגשים יתר על המידה מתגובות המתעוררים, זה בסה"כ מצחיק ומשעשע.
תוך 30 דקות היו כבר כולם מוכנים לתזוזה לאזור הבוקיט. עברתי אחד אחד בכדי לבדוק אם הביאו גלשנים מתאימים, לישים עבים, חרבות גדולות, שעוות, בוטיס' –בכדי לשמור על הרגליים, קרמים עם מקדם הגנה גבוה, כיון שהיה זה יום עד כמה שזה ישמע מוזר, היה זה יום נטול עננים.
בטיולים שלי, מגיעים אנשים בכל רמות הגלישה כמעט, כך שמן הסתם היו בקבוצה גם חבר'ה מבוגרים קצת יותר, חלודים משהו, וגם צעירים לפניי צבא, או כאלה שהשתחררו, והניסיון שלהם באוקיאנטוס הוא לא משהו, ואף על פי כן ולמרות כל זאת, אני משתדל שכל גולש בכל רמה, ישתדל לצאת לסשיינים עם full בטחון ומוטיבציה.
אני איני מתכוון חלילה שמישהו שבקושי יורד פינה בארץ יחתור וינסה לרדת דרופ של שניים וחצי מטר, צינור בפאדנג פאדנג ב-low tide אבל אני בהחלט מאמין שעד גובה של מטר וחצי , בים שהוא mid tide או high tide כל גולש ישראלי
שגולש בארץ בימים הגבוהים ובחורף, יכול לגלוש באינדונזיה על הנתונים האמורים.
רוצה לומר, שאם אני מגיע עם אנשים וחוף מסויים ויש הרים וזה שפל, ואני חושב שהמצב הוא גבולי, אני מייעץ לגולש לחכות עד שיבשילו התנאים האופטימלים עבורו, יש גם מקרים שבהם אני בעצמי לא נכנס למען הסולידריות ומחכה עד שהים יירד טיפה, או שלא יהיה שפל כזה אכזרי.
השורה התחתונה של כל האמור האמור מתחלקת לשניים:
לעולם לא אוריד לגולש את הביטחון העצמי אלא להיפך בגבול ההגיון, והדבר השני והוא אינו קשור להדרכתי הוא: דע את עצמך ויכולותייך וחסוך מעצמך מצבים לא נעימים.
זהו זה הגיע השעה לצאת ליום של גלישה ארוך, סוג של יום אופייני בטיולים שלי, שבו עוזבים את המלון בבוקר מוקדם, וחוזרים מפורקים לחלוטין בחשיכה, בסביבות 9-10 בלילה.
נופפתי בידי לשומר המלון והוספתי ברכת שלום. מן העבר השני יכולתי להבחין בכמה באלינזים מבוגרים כורעים ויושבים בצורה הכל כך אופיינית לבני המקום. השמחה וההסכמה לכוחות האוניברסלים המניעים את כדור הארץ הייתה נסוכה על פניהם. מן המעט שהבנתי הם דיברו על חנות חדשה שנפתחה באזור.
בדרך כלל רוב הבאלינזים הם חקלאים והחיים סובבים סביב הפעילות החקלאית והפעילות הפולחנית, זאת במסגרת הבנג`ארס (Banjars), התאגדות של השכונה, של הקהילה, המחייבת כל אדם להשתייך אליה ולתרום לצרכי הקהילה. הם מחויבים בעזרה הדדית בבניית בתיהם ובעבודה בשדות, בהכנת הטקסים המשפחתיים כמו טקסי קרימיישן וחתונות והטקסים הקהילתיים -האודלנים. כל טקס דורש עבודה ללא סוף, ההכנות נמשכות שבועות רבים וכולם מגויסים לעזרה. מוזיקה, ריקוד ותיאטרון הם חלק בסיסי מהפולחן ומהקיום של הקהילה. ליד שלושת המקדשים השייכים לבנג`אר יש מרכזים קהילתיים שם מתכנסת מועצת הכפר הכוללת את כל המבוגרים (אבות לילדים).מועצת הזקנים- האדת- הם המבוגרים ביותר בקהילה, והם הקובעים את הכללים של הבנג`אר, על פי המסורת. ויש קופה משותפת השייכת לבנג`אר ויש תזמורת גמלאן ורקדנים. כל אחד תורם מכישרונותיו והכול ללא תשלום. אדם שלא יהיה שותף צפוי להיות מנודה מהקהילה. למרות עוניים של התושבים אין קבצנים ופושטי יד ואין גם משכנות עוני, כפי שרואים בארצות אחרות במזרח. אם יש בעיות בכפר משתדלים תמיד לפתור אותן בתוך הכפר. לעתים עורכים לאיש מסדר בושה- כל הכפר עומד משני הצדדים עם אלומות אורז והוא עובר ביניהן. האחריות של האדם היא לכל החמולה, שלא לבייש אותה. השאיפה היא להיות אציל, ולהיות כל הזמן בשליטה עצמית, אתה כל הזמן משתדל לא להפגין רגשות אימפולסיביים, חינוך שמתחיל בינקות.
שיירת הרכבים שלנו החלה במסעה דרומה.
אזור הבוקיט על חופיו הבלתי נגמרים מצויים כ-50 דקות מהמלון.
היה זה מחזה מרהיב להיות בראש שיירה של 4 רכבים עמוסים גלשנים המגיעיםלגובה של מטר כמעט,
אך לפניי הכל היינו חייבים לעצור לתדלק, כי לא רציתי שבגלל דלק נאבד זמן יקר……..
בהמשך הפרקים באתר אינטרסרף .
1. להיות ולגלוש עם מקצוענים במים, פרקו, טאג, ברוס, מאצ"דו, גורדי, cj , ועוד
2. הכיבוש הישראלי של uluwatu Kuta reef חלום של גל.
Padang .3 Padang השם והמיתוס. Nusa dua – הפייפ ליין של באלי.
4. השקיעות של באלי עם בירות ובחורות נדירות מכל העולם.
5.המטבחים הרב גוניים של באלי-יפני, איטלקי, אינדונזי, קוריאני, מרוקאי, הודי ועוד……….
הזמנה אישית לכל הגולשים והקוראים:
לכל גולש באשר הוא, מתחיל, בינוני ומתקדם אני מארגן קבוצות בכל חודשי השנה לבאלי.
בוא/י והיו חלק מצוות ישראלים , שאינם מכירים אחד את השני, היוצאים לטיול גלישה מסוג אחר ושונה –לאי שיש בו את הגלים הטובים בעולם.
לא להתמהמה ולא לחשוב יותר מדי פשוט לצלצל או לשלוח מייל ואספק את כל המידע הדרוש לכם/ן.
בימים אלה כשטיול למלדיבים עולה 3000$ ל-10 ימים, נראה לי שטיול לבאלי, במחיר של 3500$ ל-17 ימים שבו כלול כמעט הכל הוא הטיול האולטימטיבי.
אני רק יכול לומר מניסיון : אלו יהיו הימים הכי יפים שלכם בכל
מה שקשור לגלישה,ובגדול התגשמות של חלום.
נא לצלצל אליי כבר עכשיו לטלפון נייד: 0505606767
או לשלוח מייל ל: drormangel@hotmail.com
הצטרפו לקבוצה שלי בפייסבוק ותהיו מעודכנים און ליין
http://www.facebook.com/group.php?gid=49282111055&ref=mf
בקרו באתר הבית שלי: http://mangelbalitour.blogspot.com/ /
