5% הנחה על כל החנות לרוכשים/פונים דרך האתר

אינדונזיה-באלי-אפריל 2008-יומן מסע מאת דרור מנגל-פרק ח’

אינדונזיה-באלי-אפריל 2008-יומן מסע מאת דרור מנגל-פרק ח’

 

לאתר הבית של דרור מנגל – לחצו כאן

משימת איסוף האנשים לסשיין ערב הייתה משימה לא פשוטה. אחרי הכל 12 אנשים זה לא דבר של מה בכך.

כל אחד ועיסוקיו הוא. אחד ישן אחרי סשיין הבוקר ב-canggu כמה אחרים השתכשכו במימי הבריכה,

אחרים עלו על קטנועים, שדאגתי שיהיו במלון עבורנו מבעוד מועד, ויצאו לסיבוב של היכרות עם האזור, אחרים פרטו דולרים לכסף מקומי-רופיה אינדונזית, אחרים גלשו באינטרנט הממוקם במלון, ועוד כהנה וכהנה מיני עיסוקים שונים ומגוונים. נוהל 
קבוע הוא בבאלי, שעם הגעתי לאי עם אנשים רבים, אני מייעץ תמיד לקנות כרטיס חיוג מקומי,sym-card , בכ-10 דולר, ואז אנשי הקבוצה יכולים לתקשר בטלפונים הניידים בעלויות שיחה מקומיות, שהן הרבה יותר זולות מן הסתם , משיחות של מפעילי הסלולר הישראלים בחו”ל. היות וזה היה יומנו השני בלבד, לא הספקנו לקנות כרטיסי חיוג אלה, כך שמלאכת איסוף האנשים הייתה קשה הרבה יותר. השעה הייתה 16:30 אחה”צ, והאדרנלין התחיל לפעפע, והחל לחגוג בתוך הגוף. מכל טיוליי באי, ומהניסיון שרכשתי שם , זכרתי כי בתקופה זו, השמש שוקעת בסביבות השעה 18:30 , ואני בדומה לאחי הקטן ממני, ארז מנגל, , שאף הוא ביקר באינדונזיה למעלה מעשר פעמים, אך לא יכל להצטרף לטיול זה, ידועים בתור כאלה שאוהבים לסחוט מהים את המקסימום שהוא יכול לתת מבחינת שעות גלישה. לא אחת קורה לנו בין אם זה בישראל או בכל מקום אחר בעולם, שאנו יוצאים אחרונים מהמים. אם ייצא לכם להגיע ולגלוש בחוף הילטון שבתל אביב, שהוא חוף הבית שלנו, אני גולש שם משנת 1977 אחי משנת 1980 ואחרי שתסיימו לגלוש, ותתארגנו לחזור הביתה, ואין זה משנה אם מדובר בעונת החורף או הקיץ, לפתע יגיחו מתוך החשיכה שתי דמויות הרבה לאחר שכלם כבר הלכו הביתה, היו סמוכים ובטוחים כי זהו אחי ואנוכי, אין מה לעשות מחלה, אבל לפחות מחלה טובה. אם ננסה להתעמק מה מניע אותנו להתנהג כך , ניתן לפרש זאת באופנים רבים ומגוונים, אך אם תשאלו אותי מהי הסיבה העיקרית לכך, אענה לכם כי יש משהו מאד חזק וממכר בגלישה בשעות בין הערביים, הים פשוט שואב אותנו לתוכו, הרבה יותר רגוע , המחשבות יותר מסודרות, ויש הרגשה פנימית של ריחוף וחוסר כבידה, וזהו הסוד של זמן השקיעה בעיניי. לכן היה חשוב לי לאסוף את החבר’ה, ולהיות כבר במים. מתוך 12 האנשים, הצלחתי לארגן 7 מהם, השאר כפי שציינתי התפזרו ברחבי באלי. קבעתי עם כלם בקבלה של המלון, ולאחר שנאספנו התחלנו ללכת לכיוון החנייה. בזוית העין קלטתי את אחת מעובדות המלון, מתפללת ומדליקה קטורת. הבאלינזים מנסים כל הזמן לתת את המיטב שלהם לאלים, בכדי לרצותם (האוכל הטוב ביותר, שאינם יכולים להרשותו לעצמם, המנחה, הריקוד, המוזיקה). האלים הם אניני טעם לכן הבאלינזים עסוקים כל הזמן ביצירת והגשת מנחות יפהפיות. אישה מבלה כ-8 שעות ביום בהכנת מנחות. היפות שבמנחות הן המנחות הגבוהות שנשים מכינות לכבוד ירידת האלים לאדמה, ומביאות אותן למקדש בנשיאה על ראשן. נכנסו למכוניות ושמינו פעמינו לחוף,
שמרוחק 5 דקות נסיעה מהמלון. הגלשנים הועמסו על הגגונים באופן חפיפי למדי, לא באופן כזה של נסיעה לחוף רחוק, שמצריך קשירה רצינית ומורכבת, ידעתי כי הנסיעה כה קצרה שאין טעם לבזבז על כך זמן. הכניסה לחוף ה-kudeta הקרוי בשם זה ע”ש המסעדה-בר המצויים בו , הייתה מלווה בברכת apa kabar boss מצדי לשומרים בכניסה, להזכירכם, apa kabar משמעו מה שלומך. כלם, כ-5 במספר הנהנו בראשם ובשפה המקומית אמרו תודה ושהם מרגישים מצוין. עם התקדמות הרכבים לכיוון המערבי של החנייה, היה ניתן היה לראות אט אט מים מבצבצים. הקטע הזה של כל הראשים מנסים להתרומם כמה שיותר גבוה מהמושבים, בכדי להגדיל טווח ראייה של המים, של הגלים, ושל כמות הגולשים שבמים, הוא קטע שמצחיק אותי כל פעם מחדש, הראשים המתמתחים של כלם, הזוויות שהצוואר עושה, מזכירים לי בת יענה בהתמתחותה, וכן את המצב שבו היא מנסה להזדקר. מצאנו 2 מקומות חניה סמוכים זה לזה, והתחלנו לפרק את הציוד וללבוש את בגדי הגלישה. לא היה לי מושגי לקראת מה אנחנו באים, ולא הייתה לי שום הערכה לגביי גובה הגלים. ידעתי פחות או יותר בעקבות סשיין הבוקר, שאין ים גבוה מאד, אך יחד עם זאת לא פסלתי מהיכרותי עם האוקיאנוס ההודי, שיהיו גלים של מטר או אולי אפילו מטר+. אחרי שכלם היו מוכנים מי קודם ומי שהיה איטי יותר, כמוני למשל, התחלנו ללכת מאזור החנייה המרוצף לאזור החול והחוף. עם התקדמותנו לכיוון המים נחשף טפח ועוד טפח וקיבלנו את כל הרצועה המפורסמת של קוטה-פדמה-לגיין-קודיטה-בראוואה , מדובר בקטע שמתחיל מאזור שדה התעופה הבינלאומיnugra rai היחיד המצוי בבאלי, באזור הדרום מערבי של האי, ועד לאזור של canngu שבו גלשנו בבוקר, הקטע הזה שאותו ניתן לראות בעין אנושית, הוא קטע של 10 ק”מ לעניות דעתי, וזהו מחזה מרשים מדהים ועוצר נשימה כאחד.

זכורים לי כל כך הרבה ימי גלישה ממקום זה. ימים של 30 ס”מ בקושי, הנשברים ממש על החוף בכניסה למים, ומצד שני ימים של גלים בעובי של עשרות בלוקים מוצמדים, ובגובה של בניינים, you name it ימים שבהם גלשתי בגובה של 2 ו-2 וחצי מטר, מצב שבו כמעט בלתי אפשרי לעבור את קו השבירה של הגל, אי אפשר לעשות כמעט duck dive וכל קצף לוקח אותך 10 מטרים אחורה, טירוף. יחד עם כל מצבי קיצון אלה, אין לי ספק כי לגולש הישראלי הממוצע, זוהי ההיכרות הכי נכונה שיכולה להיות עם האוקיאנוס ההודי, ושלא תפרשו אותי לא נכון חלילה, איני ממעיט בעוצמתו של חוף זה, אך היות והוא חוף בעל קרקע חולית, beach break , עם אזורים רבים של מים עמוקים ביחס לגלים הצינוריים שנשברים בריפים המפורסמים של באלי על סלעים חשופים, זהו מקום שקבלת הפנים שלו לאורחים מישראל, היא קבלת פנים יפה ועדינה, כמובן שהכל יחסי בחיים. כאן המקום לומר כי יש הבדלים עצומים בין ה-beach break לבין הריפים של אינדונזיה. ברור כי במקרה של נפילות מהגלשן למשל, במקרה של ניסיון עמידה או בביצוע, הרבה יותר “נחמד” להיזרק לתוך מים עמוקים יותר, ואף אם מדובר בשעות השפל, עדיף להרגיש קרקע חולית, שטוחה, ורכה יותר, מאשר סלע חד וחזק שלא סולח בקלות. כמו כן מבנה הגל הרבה הרבה יותר צינורי, עגול, ובעל קוטר חלול בחוף סלעי לעומת חוף בעל קרקע חולית. עוד הבדל הוא שבחוף סלעי לרוב תהיה נקודה point שתמיד מנקודה זו יתחיל הגל, ורצוי לשבת בנקודה זו בכדי לקחת את הגל מנקודת ההתחלה שלו ולרכב עליו כמה שיותר, לא כך הוא הדבר בחוף beach break שכן בחוף שכזה על רצועה כמו שאליה הגענו, רצועה של 10 ק”מ, יש מאות רבות של נקודות שמהם ניתן לקחת את הגל.

החבר’ה פרצו בצעקות טירוף שמחה ואטרף שמילאו אותי שוב, כמו תמיד, בהרגשה של אושר וסיפוק.

המחזה שנפרש לרגלינו היה מושלם. במים היה ניתן להבחין בקרוב ל-20 אנשים בתפזורת, שנהנים מהגלים המקסימים במים. פסים פסים של מטר+ נשברו לשני הצדדים, הים היה glassi והגל לצד השמאלי נפתח ונוצר נפתח ונוצר, לא האמנתי למראה עיניי, הסתכלתי לשמיים ואמרתי תודה…….

 

מה היה, איך גלשנו, איך זה הרגיש במים, ומי שבר גלשן, כל זאת בפרק הבא………

 

 

בהמשך בפרקים הבאים של יומן המסע, באתר אינטרסרף

להיות ולגלוש עם מקצוענים במים, פרקו, טאג’, ברוס, מצ’דו, ג’ורדי, cj , ועוד .

הכיבוש הישראלי של uluwatu.

Kuta reef חלום של גל.

Padang Padang השם והמיתוס.

Nusa dua– הפייפ ליין של באלי.

השקיעות של באלי עם בירות ובחורות נדירות מכל העולם.

המטבחים הרב גוניים של באלי-יפני, איטלקי,אינדונזי, קוריאני, מרוקאי, הודי, ועוד……….

bali01.jpg 

 

 

 

מתארגן טיול לתחילת אפריל 2009-חג הפסח

לא להתמהמה, ולא לחשוב יותר מדי, פשוט להרים טלפון או לשלוח מייל

אל תשכחו היום הוא האתמול של מחר, בפירוש אסור להחמיץ!!!

 

 

ההרשמה בעיצומה:


יש לצלצל אליי כבר עכשיו לטלפון נייד:0505606767

או לשלוח מייל ל: drormangel@hotmail.com

שיתוף הכתבה:

כתבות נוספות

download

תחרות Billabong Pro Tahiti 2017

תחרות Billabong Pro Tahiti 2017 עוד...
download

תחרות Oi Rio Pro 2017

תחרות Oi Rio Pro 2017 הגולשים...
download

דרור מנגל מפרק את באלי

1 יומן מסע  לבאלי-אינדונזיה-פרק מ”א מתארגנים...
download

שנת 2017 בסבב WSL

שנת 2017 בסבב ה WCT העולמי...
דילוג לתוכן