בחזרה לעתיד
כיום, שוק הגלשנים מוצף בכל מיני וריאציות שמתאימות לכל מיני גלים, לכל גולש יש יותר מגלשן אחד וזאת על מנת להתאים למצב הגלים ולפעמים יותר למצב הרוח כי בארץ רוב הזמן אנחנו גולשים על חצי מטר.
לפני שאני קופץ עשרים שנים אחורה בזמן אני רוצה לדבר על ה”הגלשן החדש” שיצא לשוק, מה שאני קורא לו, גלשן דחוס, כל שייפר בעולם רוצה לתת את התשובה לגלים בין 1-4 פיט(50-120 ס”מ), גלשן שממקסם ביצועים רדיקליים, מרחף על חלקים שטוחים מייצר המון דרייב, באופן כללי זה גלשן 5,6-5,9 פיט.
גלשן בעל תחתית עם קונקייבים מאוד עמוקים וכמעט לכל אורך הגלשן, טייל מאוד רחב ובשרי עם חרטום יחסית רחב.
אם תסתכלו על הגלשנים בסגנון הזה זה יראה כמו הדמיה של גלשן רגיל שפשוט כיווצו אותו במחשב.
הגלשן הזה מספק את אותה תחושה זריזה של גלשן “שורט בורד” סטנדרטי והרוחב שלו מאפשר לייצר לשמור על מהירות בחלקים מתים של הגל וגם מייצר המון “דרייב” בחלקים ” החיים” של הגל.
כל אחד מאיתנו חייב כזה גלשן!!! במיוחד בתנאים “המיוחדים” של הגלים בארץ, אומנם, המון שייפרים אמריקאים ואוסטרלים מייצרים את דגם “הקיץ” שלהם אבל לטעמי יש עוד מקום לשיפור והתאמה לאופי הגלים השונה שיש לנו בארץ, למה אני מתכוון? הגלים בארץ הם קצרים ואינטנסיביים (ביום טוב) אבל רוב הזמן הם קצרים וחלשים, מצד שני יש לנו ימים של מטר + שהיינו רוצים גלשן עם קצת יותר אחיזה, למצוא גלשן שיכיל בתוכו את האפשרות להגיב לשילוב היא לא קלה, איפה נמצאת התשובה? באמצע שנות השמונים.
באמצע שנות השמונים הגלשנים היו קצרים, רחבים ועבים, אם טייל רחב ורוחב יחסית נורמאלי בחרטום, בזמנו כל נושא התחתיות עדיין לא היו מפותח כמו היום ומצד שני הגלשנים היו נורא עבים כך שהיה קשה לייצר מהירות והגלישה הייתה די מסורבלת, מאז עוד היו הרבה גלגולים של גלשנים, אך הגלשנים שיוצאים לשוק כיום מאוד מזכירים את אותם גלשנים אבל כמובן עם תחתית יותר מתקדמת וחלוקת עוביים יותר מדויקת, כך שהגלשן “החדש” הוא לא “פיש” כמו שהרבה חושבים והוא לא רגיל, אלא “שורט בורד דחוס” גלשן שמאפשר גלישה בתנאים שונים, מ30 ס”מ שטוח ועד מטר+ עם קיר חזק.
איך אומרים? “על מנת להבין את העתיד, צריך לחקור את העבר”
וזה בדיוק מה שעשיתי, מצאתי באינטרסרף בדיוק גלשן בסגנון, עובי- 2,3/4 רוחב ¾,18, גובה 5,10, כן הריילים של הגלשן היו מאוד קשים בכניסה לסיבובים מהירים עקב העובי המוגזם שלהם, אבל מצד שני הצלחתי לייצר מהירות די בקלות, הצלחתי להידחף לכמה צינורות קטנים, יצאו לי כמה איירים וטייל סליידים אבל התחושה העיקרית הייתה, שהגוף של הגלשן נכון, אבל הוא חייב לעבור שדרוג של 25 שנים, הוא צריך דאבל קונקייב עמוק עד אזור החזה, חייב לעדן את הריילים ולשמור על יותר נפח במרכז, קצת יותר רוקר בחרטום ובטייל, טייל רחב עם קצת עיגול בפינות והנה אנחנו נביא את דגם הקיץ שלנו ואיך נקרא לו? “בבר” – גלשן ישראלי אמיתי, אחד שגולש במערבי, קורע את הים ואז הולך לנגב חומוס אצל הסורים בכרם, ואז שהים ירד מהבוקר הוא נכנס לגלים שקצת נהרסו מהרוח אבל עדיין ממשיך לתפקד כי הוא גם מגיב כשהים חלק ומושלם וגם כשהוא נהרס יש מקום לעוד סנאפ אחד חזק.
בימים אילו אנחנו עובדים על הפיתוח של “בבר” ומקווים לעשות איתו “טסט” באחד הסוואלים הקרובים.אנחנו עובדים על משחק אמיתי בין שנות השמונים להיום, האאוט ליין של אמצע שנות השמונים עם דיוק ועובי נכון יותר להיום בשילוב עם צביעות ולוגואים משנת 1987, הרי כולנו יודעים ששנות השמונים היו תקופת הזוהר של הגלישה.
אז למה לא לחזור לשם”בבר” הוא התשובה, נתראה במים !!!
כתבה: ארתור ראשקובן 27.10.2010