יומן טיול גלישה לבאלי – אינדונזיה אוקטובר 2014
באלי – אינדונזיה – חזרתי מטיול חודש אוקטובר /נובמבר
הטיול הבא בסוף אפריל, לאחר חג הפסח 2015
the search – מיוחד לקוראי אינטרסרף
לכתבה הקודמת של דרור מנגל –לחצו כאן
ברכת אלוהה לכל הגולשים,
שוב חזרנו מטיול בבאלי אינדונזיה ושוב אני אישית מודה לקדוש ברוך הוא וליקום על מתנה גדולה שזימנו לחיי.
ההרכב, שהיה מצומצם למדי הפעם, והיה מורכב מ-4 גולשי סאפ עוד 2 גולשי גלים ואנוכי, קיבל את באלי במיטבה ובמלוא הדרה על כל הרבדים המיוחדים לאי הזה.
כאן המקום לציין כי איני מדבר על גלישה נטו, יש נדבכים נוספים שהמטייל זוכה להם ומקבל אותם עם הזמן והשהות על האי, הם אלה שבסופו של דבר בונים את הטיול , משפרים אותו, תורמים למטייל חוויות פיזיות ורוחניות חזקות ומשלימים את הפאזל עד לכדי הגעה לנקודה שלעיתים גורמת לדמעות של אושר בעיניהם של הגולשים, כשאני רואה את הלחלוחית הזו שבצידי העיניים, אני מרגיש שעשיתי את שלי בשם העניין ותרמתי לטובת המטרה ששמתי לעצמי והיא שכל גולש ישראלי , בעל תרבות ודרך ארץ יכיר את האי המיוחד הזה שנחשב למכה (העיר הקדושה למוסלמים) של עולם הגלישה, ולבית מרקחת של גלים לגולשי לפט, left
את ההכנות לטיולים שלי אני מתחיל ב-4 חודשים לפניי כל טיול. הבירוקרטיה , הנהלים והחוקים האינדונזים הם ברורים ואין בהם שינויים או התגמשויות רבות, ואני כחייל ממושמע, שמכיר את המערכת , ועם כבוד לנפשות הפועלות הולך עם ההוראות ומציית להן. לכן , כשביקשו ממני גולשים חדשים להצטרף לטיול לאחר שכל המסמכים, הדרכונים והתמונות היו כבר בהליך בג'אקרטה , בירת אינדונזיה , נאלצתי , בשל החוקים הברורים לסרב ולא יכולתי לקבל מצטרפים חדשים.
ההגעה לבאלי דרך סינגפור, שבה אנו אוספים את הוויזות דרך השגרירות האינדונזית בסינגפור עברה בצורה חלקה ביותר.
אציין שהופתעתי מיכולותיי , ומהיכרותי את ההליך של שינוע הציודים , מההיכרות של צוות אל על אותי בשדה התעופה בישראל , עד למצב האופטימלי שבו 4 גולשי הסאפ שהצטרפו אליי ו-2 גולשי הגלים לא שילמו ולו $ אחד עבור שינוע הסאפים שלהם עד לנחיתה בבאלי, וחזרה לישראל. אין ספק שמדובר בהישג מיוחד ונדיר. כל חברות התעופה נוהגות להפריז בחיובי יתר מוגזמים ומעמידים את הגולשים במצב שכבר בתחילת הנסיעה הם נאלצים להיפרד מכמה מאות דולרים. חוק הקארמה עבד שוב, כי כוונותיי היו טובות וזה נגע בנו כבר מתחילת הטיול.
ההגעה לבאלי בלילה , סביב השעה 21:00 הייתה נהדרת. טמפרטורה של 30 מעלות קיבלה את פנינו, והנהג המקומי שאת שירותיו ביקשתי מבעוד מועד חיכה לי במקום הקבוע שלנו. עם ההגעה כבר אופף את הגולש קסם ומשהו אנרגטי חזק מאד, מעין רמזים על הצפוי לגולש בשניים עשר הימים העתידים לבוא.
הגענו למלון, שם חיכו לנו הבאלינזים , שהם בעיניי הנחמדים מבין כל האסייתים , עם welcome drink ועם המפתחות לחדרים, בלילה הראשון לאחר כל הטיסות בדרך כלל המטיילים שבאים איתי מעוניינים במקלחת טובה, סידור הגלשנים , פירוק הציוד ושינה הגונה, כולם מחכים לבוקר הירוק הצפוי לבוא ולגלים הנהדרים שעבורם טסו אלפי מיילים.
קצת מידע על האי באלי :
האי באלי מצוי בארכיפלג איי אינדונזיה
(המשכן למעלה מ-17,000 איים), בין האיים – ג'אווה (Java) ולומבוק (Lombok)
הוא משתרע על פני שטח של 5,632 קמ"ר, כ-8 מעלות דרומית לקו המשווה,
בין האוקיינוס השקט וים ג'אווה.
בשל מיקומו הגיאוגרפי, זוכה האי לאקלים טרופי, עם שתי עונות בולטות – עונה יבשה (אפריל-נובמבר)
ועונה גשומה (דצמבר-מרץ)
וטמפרטורה ממוצעת של כ-ºc28, לאורך כל השנה.
האי משכן כ-3,000,000 תושבים, רובם פזורים בכפרים קטנים.
כ-370,000 מתגוררים בעיר הבירה – דנפאסאר (Denpasar), שהיא גם הגדולה באי
העיר השנייה בגודלה היא סינגראג'ה(Singaraja), המצויה בצפון האי.
שרשרת הרי געש פעילים חוצה את האי, הגבוה שבהם – גונונג אגונג (Gunung Agung) הקדוש,
המתנשא לגובה של 3,142 מ', התפרץ לאחרונה בשנת 1963.
הקרקע הוולקנית והאקלים הנוח, המאפיינים את האי, הופכים אותו לפורה במיוחד, עם צמחייה טרופית מרשימה, פרחים ושפע של גידולים (ביניהם – אורז, קפה, תה וטבק) וכן – מגוון עשיר של בעלי חיים, בהם למעלה מ-300 מיני ציפורים.
באלי, הוא המפורסם באיי אינדונזיה, אי הינדואי המשמר מסורות עבר ועשיר בתרבות, פולקלור ופולחן.
האי מעוטר ברכסי הרים געשיים, אגמים,
חופים זהובים מפורצים, נחלים וגיאיות ונופים מעשי ידי אדם כ"מדרגות האלים", טרסות אורז גבוהות,
מטעי תבלינים וקוקוס.
כפרים קטנים מסורתיים משובצים במרחבי האי, מאות מקדשים פרטיים וציבוריים, כניסות מקושתות בפסלי אלים ושדים. המקדשים פזורים בשיאי ההרים ולמרגלות הרי הגעש, בתוך המים ועל מצוקי החוף, ביערות העד ובלב שדות האורז ובאתרי פולחן, כישוף ומדיטציה.
באלי זכתה לכינויים "אי האלים" ו"גן עדן עלי אדמות", שמות המסמלים לא רק את יופיו של האי אלא גם אווירה מיוחדת שהוא משרה על המתגוררים בו. האי מהווה מוקד משיכה עולמי לגולשי לפט ורייט- זהו מגרש משחקים אמיתי לגולשי גלים…..
למי שקורא את היומנים שלי במהלך השנים, ולמי שעד כה לא קרא רק אספר כי בפעם הראשונה בחיי הגעתי לבאלי לבדי בשנת 1999 , ואילו טיול זה , שהסתיים זה עתה , נובמבר 2014 , היה בו ממד חדש שמעולם לא התנסיתי בו והוא הגעה לבאלי עם גולשי סאפ. לא ידעתי למה לצפות, מצד אחד ידעתי שגלים לא יחסרו, ולסאפ גם גלים של 30 סנטימטר הם עולם ומלואו, מצד שני קננה בי הידיעה שבמקומות שנחשבים לספוטים של גלישה ברמה הכי גבוהה שיש , סאפים לא יוכלו לגלוש כיון שהמקומיים והן גולשי הגלים התיירים לא אוהבים זאת וחרדים בקנאות לשמירה של קו גולשים של גולשי שורט בורד בלבד בליין אפ. עם זאת ידעתי שעם סובלנות וסבלנות מרובים הפעלת הראש והניסיון שלי באי אמצא להם את הספוטים שיאהבו. ואכן היום אחריי שהכול מאחורינו אני בפירוש יכול לומר שכולם נהנו מאד ושהסשיינים אותם עברו הן גולשי הסאפ והן גולשי הגלים פתחו להם ערוצים חדשים בגלישה, נתנו להם להבין את ההבדלים והעוצמות השונות בין הים התיכון הקטן שלנו לבין המים הצפופים שלא חדלים מלנוע, מימיו של האוקיאנוס ההודי העצום.
אם אני צריך לסכם כמעט שבועיים של גלישה יומיומית במשפט אחד וממצה אומר כי הטיול הזה אופיין בגלים על בסיס קבוע , בסיס יומי כשהגבהים נעים בין הגבוה ביותר סוול של 3 מטר, לנמוך ביותר אך עדיין גליש וסופר כיפי יום של חצי מטר.
המגזין ""surfer" בהתייחסותו לאי באלי היטיב ציין והגדיר זאת בצורה הפשוטה יותר בכותבו , כי בבאלי , ולא משנה מה תהא העונה, מהו גודל הסוואל, כיוונו, מזג האוויר או כל פרמטר אחר היוצר גלים , בבאלי, לדברי המגזין, תמיד תוכל למצוא במקום כלשהו באי גלים בגובה ראש, העניין הוא שצריך לדעת היכן לחפש אותם, ואני מוסיף ואומר, מהכרות של 15 שנים עם המקום שלאי באלי כפי שאני מכיר אותו צדדים רבים .
לצד גלים נמוכים , גלים שמזכירים בגובהם את הימים שלנו בישראל , אני מדבר על חצי מטר או שישים סנטימטר , אבל הרבה יותר דוחף , הרבה יותר מלוטש , יותר ארוך כמובן ויותר צינורי, סוג של גלים שמלמד אותך ומשפר אותך, כזה שנותן לך להבין את הטעויות שלך בגלישה, סוג של גלים שממש מלמד אותך היכן להיעמד, איפה כדאי ללחוץ יותר ואיפה לשחרר , איך לרדת את הגל וכמה חזק לחתור, ובנוסף מחדד את החושים של הגולש לפקטורים נוספים כמו, הריף, הגאות והשפל, האנשים שבליין אפ ולעיתים צלמים ועוד,
לצד סוולים נמוכים אלה יש גם את מה שמכנים מגה סוואלס, שהם בהגדרה למי שלא מכיר את המושג , גלים גבוהים המגיעים לאחר שנעו ושטו באוקיאנוס ההודי מרחק עצום של אלפי קילומטרים, כאלה שראיתי במו עיניי בגובה של 4-5 מטר, בטיולים קודמים, אל דאגה חברים, בגבהים האלה ישבתי לי בחוץ עם בגדים ובירה ביד וצפיתי בחבורה של אנשים אמיצים חותרים לכיוון הלייאפ ויורדים גלים שאפילו מהמצוק באולואטו או בפאדנג פאדנג נראו כמו בניינים.
לנו הישראלים, כבר ביום הראשון גלשנו על ים של מטר עם התקפות של מטר וחצי יאמרו כמה מגולשי הסאפ. הסוול הלך והתפתח עד שביום השלישי באולואטו כבר נשברו גלים בגובה של 3 מטר , יום שבו כותב שורות אלו הרגיש עד כמה הספוט הזה טוב ומיוחד על אף שביום זה יותר חתרתי מאשר גלשתי אך הרגשת הסיפוק הייתה עצומה, הרגשה מוכרת לי כזו שגורמת לי בחזרתי מימי גלישה באולואטו , בכל טיול במהלך השנים שאני מטייל , לפזם ולשיר את השירים המתנגנים אצלי באוטו עם עיניים אדומות, עדות לגלישה מרובה עם הרבה שמחה בנשמה ורצון להגיע לחדר לכוסית הוויסקי שלי.
עם התקדמות הטיול וחלוף הימים על האי , גולשי הסאפ נכנסו לקצב משל עצמם וטיילו עצמאית כמו כן גולשי הגלים. נתתי להם ללכת עם הראש שלהם ולא התערבתי ברצונותיהם.
הפורמט של הטיול אותו אני מציע כיום עבר שינויים במהלך השנתיים האחרונות והבנתי כי צריך לתת לגולשים לבחור בין 2 אופציות שקיימות, הראשונה, באם הם מעוניינים לקבל ממני טיפים ולהצטרף אליי ואז הם צריכים להיות יותר קשובים ויותר מובלים על ידי, או לבחור באופציה השנייה שבה הם נכנסים עמי לאינדונזיה , אני כמובן פועל על פי כל הכללים שהאינדונזים מטווים לי, הכוללים טיסות ביחד, כניסה משותפת, בית מלון שמקובל עליהם, ואת כל השאר רשאי , תוך כדי דיווח , המטייל לעשות על דעת עצמו.
המטייל יכול לבחור עצמאית ,בכל יום, ללכת לגלוש באמצעות רכב שישכיר או נהג מקומי צמוד או באמצעות מוניות להסתובב באי, כך שאם גולש נהנה מחוף אחד ספציפית הוא יכול להמשיך וליהנות ממנו ולחזור רק אליו.
אני כגולש , יש לי את קו המחשבה שלי ואני סוג של drifter בבאלי, )נווד ), לא עושה תכנונים מוקדמים, מקבל וחי את הבוקר על מה שהטבע יוצר, אוהב לשנות חופים ולהסתובב בין החופים, ומחפש את הגל הטוב ביותר נקודתית לאותו היום בעיניי. הגלישה היא אכן הדבר שלשמו אני טס ומצרף אליי אנשים לבאלי-אינדונזיה, והיא המטרה שלשמה התכנסנו אך אין היא הדבר החשוב והיחיד שברצוני שהמטייל יחווה.
היחסים והתקשורת האישית שלי עם המקומיים , במלון, בספוטים , בקיוסקים וברחובות הם דבר שחשוב לי ואני מקפיד לכבד אותם מאחרון העובדים ועד ראשון המנהלים והבוסים. צורת החשיבה שלהם שונה לגמרי מהחשיבה של האדם המערבי, צורת חשיבה שהאדם הלבן לא יבינה לעולם.. המבנה והתא המשפחתי מסודרים בצורה מאד מיוחדת וייחודית לבאלי עצמה.
חיי הקהילה והמשפחה הם ערך עליון בחברה הבאלינזית, ואדם אינו יכול לנתק עצמו מהם, כפי שקורה בעולם המערבי. מערך סוציולוגי זה, קשור קשר הדוק למבנה החברה הייחודי – חברה `הידראולית`, שחייה תלויים בחלוקת מים נכונה. המקדש מהווה את לב הקהילה, ושלבי מעבר רבים בחיי האדם בבאלי, מצוינים דרך טקסים במקדש.
הדת ההינדו-באלינזית, מהווה חלק בלתי נפרד מחייו של כל אדם בבאלי. למעשה, כל באלינזי מבלה כשליש מחייו בפעילויות הקשורות לדת הבאלינזית ולחיי הקהילה – טקסים, הכנה לטקסים, אירועים דתיים וקהילתיים שונים וכו`. כל משפחה מחזיקה בביתה מקדש פרטי משלה, לכל כפר יש מקדש מרכזי משלו, ואפילו בשדות האורז מצויים מקדשים קטנים. המקדשים המקומיים עשויים אבן בזלתית מיוחדת ונוחה לגילוף, כשעיצובם ותכנונם נובעים ממסורת ארוכת שנים, תוך הקפדה על כללים אסתטיים ודתיים חשובים למדי.
לבאלינזים יש לוח שנה משלהם, לפיו נקבעים אירועים שונים בחייהם- חניכת מקדש, טקסי יום הולדת למקדש (`אודלאן`), שריפת מתים, ריצוי ופיוס אלים, הנחת מנחות ועוד. ככלל, למנחות יש ערך חשוב במיוחד בדת ההינדית, כשהן יכולות להיות מגוונות למדי- פירות, עוגות אורז, ברווז צלוי, ראש חזיר, סיגריות, כסף, פרחים, מים ועוד.
שיירה ארוכה של נשים באלינזיות יפות ומטופחות, הנושאות על ראשיהן מגשים וסלי מנחות גבוהים, הן סימן שקורה משהו מעניין בקרבת מקום. אם תעקבו אחרי הנשים הפוסעות בחן, סביר להניח שתגיעו למקדש באלינזי מקושט. כאן תמצאו מקומיים בלבוש חגיגי וססגוני, המשתתפים בטקס דתי, נמצאים בעיצומו של טראנס דתי או מגישים מנחות לאלים.
רבים הם החופים ואתרי הגלישה באי הזה , בכדי להבין יותר צריך להיות לחוות ולראות. האי הזה הוא כה משופע ומגוון שבכל שנה מגלים בו ספוט חדש, שהיה נסתר מהעין עד כה. ייחודו של המקום בין השאר הוא בכך שכל גולש ימצא בו את הגל שמתאים לו ובנוסף שהעניינים לא מסתיימים באי כאשר סיימת לגלוש….בשעה 6 בערב עת יורדת השמש, מתחיל החלק השני של היום, מסעדות ואוכל טוב, אלכוהול , מסיבות בילויים ועוד מיני דברים נהדרים אחרים…גן עדן האם כבר אמרתי?
טיוליי מיועדים לכל גולש/ת בכל רמה-מגיל 30 ומעלה.
הזמנה לכל הקוראים:
הטיולים הבאים שלי מתוכננים ל : יציאה-20/04/2015 , 27/04/2015 או 04/05/2014 אחד או שניים מהתאריכים
מדובר בעוד 6 חודשים מהיום. בסה"כ 15 ימים-ניתן גם לקצר.
התהליך, בשל נושא הזמנת הויזות מצריך זמן והינו יסודי ומתוכנן.
ולכן, לכל גולש באשר הוא, מתחיל, בינוני ומתקדם מוזמן להצטרף עוד היום לתאריך טיול זה.
אני משתדל לצאת לטיוליי הפרטיים לבאלי מספר פעמים בשנה .
בוא/י והיו חלק מצוות ישראלים, שאינם מכירים אחד את השני, היוצאים לטיול גלישה
מסוג אחר ושונה –לאי שיש בו את הגלים הטובים בעולם.
לא להתמהמה ולא לחשוב יותר מדי פשוט לצלצל או לשלוח מייל ואספק את כל המידע הדרוש לכם/ן.
יש לי הערכה רבה לאוקיאנוסים באשר הם.
אין לי ספק שהמלדיבים, סרי לנקה, קוסטה ריקה קליפורניה, הוואי ועוד רבים אחרים הם ספוטים מדהימים,
אך אני בטוח שבאף אחד מהם לא תמצאו את השילוב הכול כך שלם שיש בבאלי
את זאת אני כותב לאחר שפגשתי בבאלי תיירים-גולשים, שהגיעו מכל המקומות המצוינים מעלה, וסיפרו לי על כך.
לדעתי אלו יהיו ימים יפים עבורכם, בכל מה שקשור לגלישה ובגדול התגשמות של חלום.
האי באלי אינדונזיה מספק תנאי גלישה לכל רמה גיל ומין, אך לא מדובר בטיול גלישה נטו.
מדובר בטיול שבו אתה מגשים ייעוד ומגלה מה באמת עושה לך טוב פנימה.
אמצעי התקשרות עמי:
נייד: 050-5-60-67-67
או לשלוח מייל ל: drormangel@hotmail.com
הצטרפו לקבוצה שלי בפייסבוק ותהיו מעודכנים און ליין בכל ההתפתחויות:
http://www.facebook.com/group.php?gid=49282111055
לפרטים נוספים , תמונות, ממליצים, ועדכונים
נא להיכנס לאתר הבית שלי –לחצו כאן
הסרטונים הבאים ממחישים בצורה ויזואלית את מה שאי אפשר לבטא במילים:
https://www.youtube.com/watch?v=zRSJGFMwI_M
https://www.youtube.com/watch?v=6YoP0AhVOec
